בשנת 2008 נכנס לתוקפו חוק מהפכני אשר קבע כי המעסיק חייב להפריש סכום מסוים לפנסיה עבור העובדים שלו.
למרבה הצער מעסיקים רבים אינם מפרישים עבור העובדים את המגיע להם. בד"כ הבעיה מתגלית לאחר שנים רבות כאשר העובד יוצא לפנסיה ואז עומד בפני שוקט שבורה ובלי יכולת להמשיך בחייו בצורה מכובדת.
בישראל פועלים מספר מסלולים פנסיונים מרכזיים, אשר לכל אחד מהם מאפיינים משלו, יתרונות מסוימים ומגרעות שונות לעומת האחרים. בואו נעבור על מסלולים אלו בקצרה: ראשית, הפנסיה של עובדי המגזר הציבורי נקראת פנסיה תקציבית, כשבמרכזה – הפרשת 2% מסך הסך על כל שנת וותק, עם מגבלה של 70%. שנית: מסלול של קרנות הפנסייה החדשות (פנסיה צוברת). שלישית: ביטוח מנהלים במתכונת החדשה.
לעובדים אלו זכויות כספיות נוספות, כגון פדיון ימי מחלה, מענקי פרישה ועוד; פנסיה מכוח הסכמי עבודה מיועדת לאנשים המועסקים על ידי המדינה באופן עקיף, דוגמת עובדי חברת החשמל, רשות הדואר וכו'. במקרה הזה, כל ארגון קובע לעצמו את תנאי הפנסיה, ואקטואר לפנסיה יוכל לבדוק האם ההפרשים לפנסיה מתנהלים כהלכה, מבחינת המעסיק.
מסלול פנסיה פופולרי נוסף הוא קרן פנסיה וותיקה, אשר נכלל בו כל מי שהצטרף לאחת מקרנות הפנסיה עד שנת 94'. מסלול זה כולל שני תתי-מסלולים, אשר על האקטואר להכיר היטב על מנת לבצע תחשיב מקצועי ומדויק.
מאמרים נוספים
אקטואר לפנסיה: כל מה שחשוב לדעת